דור חדש, שפה קולנועית חדשה: Osmo Pocket 4P מעורר שיח חדש על סיפור סיפורים, חופש יצירתי וכלים מקצועיים.
ונציה, איטליה, 10 בספטמבר 2026 /PRNewswire/ — DJI, המובילה העולמית בתחום הרחפנים האזרחיים וטכנולוגיות המצלמה היצירתיות, אירחה את ‘מפגש יוצרי הקולנוע ובעלי החזון’, פורום מקצועי שהתקיים במסגרת Venice Production Bridge במהלך פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-83 של ונציה. הכנס הפגיש בין במאים וצלמים בתחילת דרכם כדי לבחון שאלה שהתעשייה רק מתחילה למצוא לה תשובה: כאשר מצלמת קולנוע נכנסת לכף היד, כיצד משתנה שפת הקולנוע עצמה?
מקאן לוונציה: חזון מאוחד
המפגש במסגרת Venice Production Bridge המשיך את המסע היצירתי שבו החלה השנה סדרת Osmo Pocket. לאחר ההשקה העולמית בקאן בחודש מאי, DJI הפקידה את Osmo Pocket 4P בידי שניים מהיוצרים בעלי השפה החזותית הייחודית ביותר בקולנוע, שכל אחד מהם עבד באופן עצמאי ביבשת אחרת. התוצאות חשפו נקודת מפגש מרשימה בין הגישות.
ב-‘FAMILIARITÉ‘, השחקנית איזבל הופר, שזכתה להכרה בפסטיבלי קאן וונציה, מככבת ביצירה מקורית ומביימת אותה מבחינה אומנותית, ועוסקת בהרהור על ספרות וזיכרון, שצולמה כולה באמצעות Osmo Pocket 4P. במקביל, הצלם היפני עטור השבחים מיקיה טקימוטו הגה וביים את ‘Looking for Her‘ — יצירה בסגנון סרט מסע המתרחשת בעיירת כריית כסף היסטורית ועוקבת אחר חיפוש שקט אחר קשר אנושי — שגם היא צולמה כולה באמצעות Osmo Pocket 4P. מה שנבע משני התהליכים היצירתיים העצמאיים הללו היה תפיסה משותפת: מצלמה קלה מספיק כדי להיטמע בכף היד אינה באה על חשבון העומק הרגשי או הדיוק הטכני. שני הסרטים מדגימים את מלוא היכולות של סיפור סיפורים קולנועי, בממדים קומפקטיים שנכנסים לכיס. בוונציה, אמת יצירתית פרטית זו הפכה לשאלה ציבורית העומדת על סדר יומה של התעשייה.
הקרנת העתיד: מתיאוריה ליישום
המפגש בנוי כדיאלוג אמיתי בין אנשי התעשייה, המבוסס כולו על פרקטיקה של עשיית קולנוע ולא על הדגמת מוצר. הוקרנו ארבעה סרטים קצרים שיצרו קבוצה בינלאומית של צלמים קולנועיים בתחילת דרכם: גבריאלה מנקרוני ואלסנדרו טמפסטיני (איטליה), ליו יאדי (סין/צרפת) וג’ו צ’נגג’ואו (סין/הולנד). עבודותיהם המשותפות הקיפו סרטים ניסיוניים, הפקות מסחריות וסרטים תיעודיים שזכו להכרה בפסטיבלים — מגוון המשקף דור שפועל מעבר לגבולות היצירתיים המסורתיים.
לאחר ההקרנה והדגמת צילום חיה, שלושה צלמים קולנועיים בעלי שם עולמי העניקו ביקורת מקצועית מעמיקה: ולנטין וינייה, צלם קולנוע צרפתי הידוע בזכות עבודתו ב-‘Faces Places‘ ובסרט הקצר ‘Nefta Football Club‘, שהיה מועמד לאוסקר; כריסטיאנו די ניקולה, צלם קולנוע איטלקי עטור פרסים, שסרטו ‘L’Estranea‘ הוצג בוונציה במסגרת התחרות הרשמית; ומיקלה ד’אטנסיו, זוכה פעמיים בפרס דוד די דונטלו, הידוע בזכות סרטים ובהם ‘Veloce come il vento‘, ’Freaks Out‘ ו-‘L’ombra di Caravaggio‘. שלושתם, בעלי ניסיון בהובלת הפקות רחבות היקף, בחנו את סיפור הסיפורים החזותי של הבמאים הצעירים אל מול הסטנדרטים הבלתי מתפשרים של הקולנוע המקצועי, והדגימו כי התחכום הטכני של העבודה עמד בסטנדרטים המקובלים של הצילום הקולנועי, ולא בא על חשבונם.
השולחן העגול: דיון בתעשייה על חשיבה מחודשת על הקולנוע
המרכז של המפגש היה דיון בשולחן עגול: “כיצד דור חדש מנסח מחדש את פני הקולנוע?” השיחה שילבה בין נקודות המבט הייחודיות של צלמי קולנוע ותיקים ושל במאים בתחילת דרכם, ובאופן טבעי בחנה ארבעה היבטים מרכזיים: כיצד כלים קומפקטיים המיוצבים באמצעות גימבל משנים את מערכת היחסים בין המצלמה, השחקן והסביבה; האם ציוד קל וגמיש יותר הופך את עשיית הקולנוע המקצועית לנגישה יותר, תוך דרישה למשמעת חזותית רבה יותר; כיצד משתנים תהליכי ההפקה והדינמיקה על הסט עם מערכות צילום קלות משקל; ולבסוף, האם כלי עבודה יכול למעשה לשנות את השפה הקולנועית עצמה, או שמא הרעיון החזותי חייב תמיד לבוא קודם.
ולנטין וינייה התייחס לשינוי התודעתי שמתרחש כאשר מערכת המצלמה המאסיבית נעלמת מהסט: השחקן כבר אינו צריך להתאים את עצמו לציוד, והמצלמה הופכת לעדה במקום למכשול. “מה שהכי הרשים אותי בארבעת הסרטים הקצרים האלה הוא שאף אחד מהיוצרים לא נדרש להתפשר על האיכות כדי להשתמש במצלמה קלת משקל יותר”, אמר כריסטיאנו די ניקולה. “היו כל כך הרבה שוטים שלפני כן אפילו לא חשבתי שאפשר לצלם, וזה בזכות העובדה שה-Osmo Pocket 4P מעניקה ליוצר הקולנוע חופש יצירתי. אנחנו יכולים להתמקד יותר באופן שבו מספרים את הסיפור, ובמיוחד באופן שבו מתקרבים אל ההתרחשות, במקום בהיערכות לצילום”.
עבור צלמי קולנוע הפועלים בין תרבויות, כמו ליו יאדי וג’ו צ’נגג’ואו, הדגש התחלף: כיצד צלמי קולנוע צעירים שומרים על ביטוי קולנועי אמיתי במסגרת המגבלות ההדוקות של תקציבים מצומצמים וצוותי הפקה מינימליים? התשובה עלתה באופן טבעי במהלך השיח: הסטנדרטים המקצועיים — מדע הצבע, הטווח הדינמי והדיוק בייצוב — אינם תלויים עוד בהיקף הציוד. צלם קולנוע העובד לבדו בחלל מצומצם יכול להשתמש באותה רמה של תחכום טכני כמו צוות הפקה הוליוודי. מחסום הכניסה הונמך לא באמצעות ויתור על איכות, אלא באמצעות שינוי האופן שבו ניתן להביא את האיכות לידי ביטוי.
המפגש במסגרת Venice Production Bridge, בהנחיית DJI, ממחיש רגע שבו השאלה הבסיסית של הקולנוע משתנה מהשאלה “איזה ציוד אנחנו צריכים?” לשאלה “מה מתאפשר כאשר הציוד מפסיק להוות מכשול?” ה-Osmo Pocket 4P היא התשובה של DJI: עוצמת צילום מקצועית שאינה מוגבלת לממדים של ציוד הפקתי גדול, ומאפשרת לכל מספר סיפורים, בכל סביבה — מהרחובות הצרים של טוקיו ועד סירת קאנו באגם שקט בגן — להביא לידי ביטוי את מלוא העוצמה הטכנית והרגשית של הקולנוע בחזון שלו. זהו עידן חדש המוגדר על ידי נגישות, שבו כלים באיכות קולנועית זמינים ליותר בעלי חזון ומאפשרים חופש יצירתי רב יותר באופן שבו הם מספרים את סיפוריהם. עם מצלמות קולנוע קטנות יותר, העוצמה האמיתית של טכנולוגיית הצילום באה לידי ביטוי: לא כמגבלה על הדמיון, אלא כשחרורו.